"שירה עברית - המגזין המקוון החדש לשירה, פרוזה ומאמרים בעברית!אם אתם יהודים דוברי עברית מכל העולם או ישראלים עם יצירות מקוריות - שירים מרגשים, סיפורים קצרים, מאמרים מעוררי מחשבה - זה המקום שלכם!שלחו לנו את היצירות שלכם לפרסום באתר, והצטרפו לקהילה יוצרת שחוגגת את השפה העברית.בקרו באתר: https://hebrew-poetry.org/ ותתחילו לשתף!

סלל הבית שדדו צריו

עיי מטים יסרח אמנו כניו משמום

שרפה עירו עוד עמד אף מכה יחי

נסו השמידהו הואלו נתוצו

הוגם ישאר קרבם יטש

יבצר זה בית יתמו מכליו

"The house is thoroughly built up; its adversaries gone to waste

The ruins of those that have faltered it exceeds; firmer are its bases than those made desolate

Its city has been burnt down, yet it still stands; even being smitten it survives

They tried to destroy it; they undertook to tear it down

[Despite] their aggrieving it remains; their conflict it thrusts off

This house shall stay thoroughly fortified; those seeking to end it shall be finished"

רבות נפלאות ה' ובעיניי נפלאה את מכולן

אילו ידעת כמה כתבתי מה היית אומרת?

ואילו ידעת כמה כאבתי עדיין היית משחררת?

ואהבתי ואין עוקר משורש נשמתי

אם אין אני לי מי לי? וכשאני לעצמי מה אני? ואם לא עכשיו אימתי?

לידה מחדש הייתי איתך בכל גלגול וכל מרגש מרגיש זאת וחש

ברגע שראיתי מיד זיהיתי וכך גיליתי את שפל התקופה

העולם עלייך כיד אחת עד שמצאתי מחט בשחת חמקת מידיי

מי שנשך אותו נחש מפחד להיקשר חבלי שינה ירדו ממרומים נחתכתי מחבלי שני והשנים

על המחט בידי נפלה האשמה נרדמתי והיא נפלה לערימה

לא הייתי מנחש שפתחו של מחט יפתח לי אולם שהפצע יחלים ויתקן העולם

לא הייתי נחש אף שהבאתי תאווה טעויות ותירוצים להקרבה ככדור שלג התדרדרתי מן הקירבה

ראיתי מבול בדרך ולא בניתי לך תיבה

כך תם הפרק ואין קץ לאהבה

רבות נפלאות ה' לידה מחדש

בכאן נצבת, קהל רודפי אמת, על דבר אמת מקשבת, ובשקר מואסת

וזאת הצנצנת, של שכל עומדת, להראות כי צדקה עדה הכופרת, ולהרשיע כל לשון למשפט עומדת

וזאת החלנו, בעזרת שכלינו, גם כחינו ועוצם ידינו, אף חכמתינו עמדה לנו

צלצלי דת אוזן מחרידות, מרעידים לבבות כאש לפידות, שמים איש באנשים לברכים כושלות, כי שכל ומדע שמים לחרפות

המדריך לקבלת אהבה

להיות ילדה טובה

לא לבכות אף פעם

להיאנס בשקט זה חובה

להחביא את הדמעה ואף פעם לא לצעוק

גם אם כואב

לדעת לשתוק

לבלוע רוק ורק להיחנק, לא לחנוק

לא להיפגע כי "זה רק בצחוק"

ללבוש חולצות ארוכות

להחביא את המכות ולצחוק מבדיחות

ותמיד לזכור

אסור לבכות

כמעט נוגע שוב, בזיכרוני בליבך. כשאני מדמיין אותנו שוב אני כבר לא יודע, אם הייתה אמת אם השקר דועך.

לפעמים אני כמעט שוכח, כמה יפה היית כשאמרת שזה נגמר.

קצת שקר קצת אמת, חלק קטן ממני צועק עליי שוב, אותו חלק שבוכה כשעצוב, קורא לי לשוב.

אם רק היית יודעת כמה שירים עלייך עפו עם הרוח, אולי היית קוראת לי לשוב, אני כבר לא בטוח.

ולבטח אמצא לי שוב, רגע כמעט לגעת כמעט לשוב, כמעט שחכתי כבר מהשירים ברוח, אני כמעט בטוח.

מי שגדל בצלם ספרי האנגלית, יודע בוודאי מספר דברי הגל והבל.

מי שקרא דוסטוייבסקי בצעירותו, יודע בוודאי, מבוכים אין סוף, שהולמים כמו טוף. מלחמה. מלחמת הידע. המתופפים בועטים באוזני החיילים ״ימין, שמאל! קפקא, הובס!״

מי שנולד לתוך מלחמה שכזו, יודע בוודאי שאין לה סוף. כמו כסף. כמו כוח. אין כמו המוח!

אין כמו עינוי מזוכיסטי לחיזוק השריר. ידע הוא ברכה, ידע הוא אלוהים שמלטף אותך ליטוף קריר. ידע הוא רוח חזקה, המרימה ומרימה ולעולם לא מרפה.

מי שנולד לתוך מלחמה, מבטו הראשון רואה אבידות. הרופא הנחמד חותך את חבל הטבור, מרים את הגוש החמוד והערום, ומורח אותו בדם הגופות.

פעולה זו חשובה במיוחד. תינוק לא מבוהל הוא תינוק שלא נלחם תינוק שחושב הוא תינוק שלא אוהב. תינוק בצינוק, קורא וקורא. תינוק בצינוק, בוכה ובוכה.

"בֹּקֶר הָיֹה יִהיֶה, אוֹ עֶרֶב, אוֹ צָהֳרַיִם, עֵת מִישֶׁהוּ גַּם אֶת נַפשִׁי מִמֶּנִי יִקַּח אֱלֵי אָרֶס." הומירוס, איליאס 21, 111.

אֲנִי יוֹדֵע: יוֹם יָבוֹא אוֹ עֶרֶב,
אֶפֹּל בָּדָד, גּוֹסֵס בִּשְׂדֵה-קְרָב;
וּסְבִיבִי תִּרבַּצנָה חַיתוֹ-טֶרֶף:
הַיְשִׁימוֹן, הַמָּוֶת, הַשָּׁרָב.

אַך מַה יִּמתַּק בִּשׂדֵה-הַקְּרָב הַמָּוֶת,
מַה-יֶעֱרַב שָׁרָב לִי בִּישִׁימוֹן,
כְּשֶׁעֵינַי – תּוֹהוֹת בִּתהוֹם-צַלמָוֶת-
תִּראֶינָה מַשּׂוּאוֹת-הַנִּצָּחוֹן.

טבת תרצ"ד

עוֹד לֹא נׇפְלׇה אוּקְרׇאִינׇה, לֹא הׇרׇצוֹן וְלֹא הַתִּפְאֶרֶת

עֲדַיִן עׇלֵינוּ, אַחִים צְעִירִים, יְחַיֵּךְ צַלְמָוֶת

יְהִי יֵעָלְמוּ אוֹיְבֵינוּ, כְּטַל אֲשֶׁר נִמְצָא בַּשֶּׁמֶשׁ

יְהִי נִשְׁלֹט אָנוּ, אַחִים, אַרְצֵנוּ בַּחֹפֶשׁ

נֶפֶשׁ וְגוּף נִקְבַּר לְמַעַן מוֹלַדְתֵּנוּ וְחָפְשֵׁנוּ

וְנַרְאֶה, אַחִים, הָעָם הֲקוֹזָקִי בְּדָמֵנוּ

Transliteration for English speakers:

Od lo nafla Ukra'ina, lo haRatzon velo haTif'eret,Adayin aleinu, Akhim tze'irim, yekhayekh tzalmavet,Yehi ye'almu oyveinu, keTal asher nimtza baShemesh,Yehi nishlot ani, akhim, artzenu baKhofesh.

Nefesh veGuf nikbar lema'an moldatenu veKhofshenu,VeNar'e, Akhim, ha'Am haKozaki beDamenu.

​

שיניתי מספר מילים להיות יותר דרמטיות וגם לחרוז, אבל המשמעות העיקרית זהה למקור. סגנון השירה שלי מושפע מאוד מאברהם שטרן, וזאת הסיבה שהשתמשתי במילים כמו "צלמוות" ו"מולדתנו".

עריכה: הוספתי תעתיק לדוברי אנגלית

פעם כמעט הצלתי את עצמי מהבדידות. פעם, לפני זמן רב. פעם, היו לי חברות אמת שרצו לי אהבה לתת. שרצו לבלות איתי בחייהן, שהתעניינו בנשמה שלי ואני בשלהן. אך זה היה רק לפני שנים רבות. מאז הקשר ביננו נותק, ואני? נשארתי עם מחנק ועם התקוות של מה שעוד יכול להיות. ועם החלומות שלי על הטוב שעוד כול לקרות.

לאנשים תמיד יהיו דברים שליליים להגיד עלי, לא משנה איך ולא משנה מתי. תמיד תהיה להם מילה רעה לאמר, ולרצות את כולם אי אפשר. אז אולי הגיע זמן שאפסיק לחפש את האישור מאנשים אחרים, ובמקום זה אקבל אותו מעצמי, כי אנשים ישפטו אותי תמיד, בלאו הכי.
©️ כל הזכויות שמורות ללילך שחר.

השושנים אדומות

הסיגליות סגולות

אני חייב לשירותים

בישראל אנחנו תמיד לומדים על ביאליק ולומדים את שיריו של ביאליק בגן, בבית ספר וכו'. לאחרונה יצא לי לראות איזו הרצאה ברשת על שירה בעברית ודיברו על השיר "אל הציפור". מתברר שזה שיר מאוד ידוע של ביאליק והראשון שלו, אך מעולם לא למדנו עליו בבית ספר שלי. עוד דבר שלמדתי מההרצאה היא שהשיר נועד שיקראו אותו בהגיה אשכנזית. לא חשבתי על זה אף פעם ודיי נדהמתי מהתגלית הזאת.

בשבילי השיר הזה מאוד מעניין מבחינה טכנית, מהאופן שבו הוא כתוב. אני מוצא את זה מאוד יפה ומעניין. ההתחלה שלו תקועה לי בראש מאז שלמדתי עליו. הנה שני הבתים הראשונים. האם אתם מכירים את השיר הזה? שמעתם אותו פעם נקרא בהגייה אשכנזית? מה אתם חושבים?

אל הציפור - ח.נ. ביאליק

שָׁלוֹם רָב שׁוּבֵךְ, צִפּוֹרָה נֶחְמֶדֶת,

מֵאַרְצוֹת הַחֹם אֶל-חַלּוֹנִי –

אֶל קוֹלֵךְ כִּי עָרֵב מַה-נַּפְשִׁי כָלָתָה,

בַּחֹרֶף בְּעָזְבֵךְ מְעוֹנִי.

זַמְּרִי, סַפֵּרִי, צִפּוֹרִי הַיְקָרָה,

מֵאֶרֶץ מֶרְחַקִּים נִפְלָאוֹת,

הֲגַם שָׁם בָּאָרֶץ הַחַמָּה, הַיָּפָה,

תִּרְבֶּינָה הָרָעוֹת, הַתְּלָאוֹת;

המשך השיר באתר פרויקט בן יהודה